בקצרה: גובה הפנסיה נקבע בעיקר משנות ההפקדה הראשונות, מדמי הניהול ומההתמדה, ולא מגובה המשכורת בסוף הדרך. בדקו את מסלול ההשקעה ואת דמי הניהול בקרן שלכם היום, כי הפרש קטן באחוזים הופך לסכום גדול בפרישה.
רוב השכירים חושבים על הפנסיה לראשונה בגיל חמישים, כשכבר קשה לתקן. ההחלטות ששוות הכי הרבה מתקבלות דווקא בתחילת הקריירה, כשלכל שקל יש עשרות שנים לצמוח. מי שמתעלם מהקרן בעשור הראשון משלם על כך בפרישה.
קראו גם: קרן השתלמות תמיד עדיפה? בדקנו, וזה פשוט לא נכון · קרן השתלמות שמורה למורים? רוב השכירים פשוט לא מבקשים אותה · התשואה הגבוהה לא מה שמכריע: כך ריבית דריבית קובעת כמה כסף יישאר לכם
מה באמת קובע את הסכום
שלושה גורמים מכריעים: משך ההפקדה, דמי הניהול ומסלול ההשקעה. משכורת גבוהה עוזרת, אבל פחות ממה שנדמה. עובד שהתחיל להפקיד בגיל עשרים וחמש בשכר בינוני יגיע לרוב לפנסיה גבוהה מעובד שהתחיל בגיל ארבעים בשכר גבוה. הזמן והתמדה מנצחים גובה משכורת.
הסיבה היא ריבית דריבית שפועלת על ההפקדות לאורך שנים, בדיוק כפי שמוסבר במאמר על כוחה של ריבית דריבית בחיסכון ארוך טווח.
דמי ניהול אוכלים בשקט
דמי ניהול נשמעים כמו פרט טכני, אבל הם ההבדל בין שתי פנסיות שונות לגמרי. חצי אחוז הפרש בדמי ניהול על פני שלושים שנה גורע עשרות אלפי שקלים מהסכום הסופי. הקרנות מחויבות לפרסם את דמי הניהול, ואפשר לבקש הנחה או לעבור לקרן זולה יותר.
אינפלציה מוסיפה שחיקה שקטה משלה, ולכן כסף שלא צומח מאבד ערך, כפי שמפורט במאמר על אינפלציה ששוחקת חיסכון.
מה כדאי לבדוק היום
- היכנסו לדוח השנתי ובדקו את דמי הניהול מהצבירה ומההפקדה.
- ודאו שאין חודשים ללא הפקדה, למשל בין מקומות עבודה.
- התאימו את מסלול ההשקעה לגיל: צעירים יכולים לסבול יותר סיכון.
- אחדו קרנות ישנות כדי לחסוך בכפל דמי ניהול.
- בקשו הנחה בדמי ניהול, במיוחד אם הצבירה שלכם גדלה.
עצמאים חייבים להפקיד לפנסיה בעצמם, ואפשר לשלב זאת עם מכשירי חיסכון נוספים כמו קרן השתלמות ליעדים בטווח הבינוני.
מסלול לפי גיל
בגיל צעיר אפשר לבחור מסלול מנייתי עם סיכון גבוה יותר, כי יש שנים רבות להתאושש מירידות בשוק. ככל שמתקרבים לפרישה כדאי לעבור בהדרגה למסלול סולידי שמגן על הצבירה. מסלול ברירת המחדל לא תמיד מתאים לכם, אז שווה לבדוק ולשנות אם צריך. הסבר מסודר על אופן פעולת הקרנות מופיע בערך על קרן פנסיה בוויקיפדיה.
כמה באמת צריך לפרישה
אין מספר קסם אחד, אבל הכלל המקובל מדבר על החלפה של כשבעים עד שמונים אחוז מההכנסה האחרונה כדי לשמור על רמת חיים דומה. הביטוח הלאומי מספק בסיס בלבד, והפער נסגר מהפנסיה הצבורה ומחסכונות נוספים. מי שמסתמך רק על קצבת המדינה מגלה מאוחר מדי שהיא לא מספיקה.
כדי לאמוד את הפער, חשבו את ההוצאה החודשית הצפויה שלכם בפרישה והשוו אותה לקצבה המשוערת מהקרן. אם יש פער גדול, יש עדיין שנים לצמצם אותו בהגדלת ההפקדה או בשיפור מסלול ההשקעה. ככל שמתחילים מוקדם, הפער שצריך לסגור קטן יותר.
הקדישו רבע שעה השבוע לבדיקת הדוח הפנסיוני שלכם. שינוי קטן היום שווה הרבה יותר מכל תיקון מאוחר לפני הפרישה.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- קרן השתלמות תמיד עדיפה? בדקנו, וזה פשוט לא נכון
- קרן השתלמות שמורה למורים? רוב השכירים פשוט לא מבקשים אותה
- התשואה הגבוהה לא מה שמכריע: כך ריבית דריבית קובעת כמה כסף יישאר לכם
- פטור ממס הכנסה לחולים ולנכים: מי זכאי ואיך מגישים בקשה
- אינפלציה מוסברת: איך היא שוחקת את החיסכון שלכם
- האם הגיע הזמן לחשוב על דיור מוגן?